ביטוח ישיר בע"מ ואח' נ' יצחק ואח'

החלטה

המחלוקת בין הצדדים היא, האם פסק הדין שניתן בעבר בתביעה שהגישה התובעת 2 כנגד הנתבעים ואשר על פיו נדחתה התביעה בשל אי התייצבותה לדיון, מהווה מעשה בית דין, בגינו התובעת 1, שביטחה את התובעת 2, מנועה מלהגיש תביעת שיבוב בתיק זה.

טענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית

התובעות הגישו יחדיו בתיק זה תביעה בגין נזקים שנגרמו להן באירוע תאונת דרכים במסגרתו נפגע רכב בבעלות התובעת 2. בכתב התביעה הן טענו שהנתבע 1 פגע עם רכבו ברכב בו נהגה התובעת 2 בעת שהאחרונה האטה את מהירות נסיעתה והחלה בביצוע פניית פרסה. התביעה כללה את הסכום ששלמה התובעת 1 לתובעת 2 וכן את הפסדי התובעת 2.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי דין התביעה להידחות. הם הסתמכו על פסק דין קודם שניתן ביום 28/12/08 בבית המשפט לתביעות קטנות (ת"ק 2417/08), במסגרתו נדחתה התביעה אותה הגישה התובעת 2 כנגד הנתבעים, לאחר שזו לא התייצבה לדיון. לטענתם, משניתן פסק הדין והתביעה נדחתה, הרי שדין התביעה כאן להידחות מחמת מעשה בית דין.

בדיון שהתקיים לפניי הודיע ב"כ התובעות כי הוא מוכן שכל סעד שנתבקש בשם התובעת 2 ימחק, כך שהדיון בתיק יהיה בתביעתה של התובעת 1 בלבד.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים וכן לאחר ששמעתי את טענות ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, אני סבור כי התובעת 1 זכאית להמשיך בהליכים בתיק זה.

אין מחלוקת בין הצדדים שלאור דחיית תביעתה של התובעת 2, היא אינה זכאית להגיש תביעה בגין נזקיה. התובעת 2 לא הגישה בקשה לביטול פסק דין ומכאן שפסק הדין הקודם שניתן כנגדה הינו חלוט. נשאלת השאלה מהי משמעותו של פסק הדין בכל הקשור לזכותה של התובעת 1 להגיש תביעה בגין נזקיה.

ב"כ התובעות בסיכומיהם אינם חולקים על כך, שאם פסק הדין היה ניתן כנגד התובעת 2 בנוכחותה ולאחר דיון לגופו של עניין, שאז היה בו כדי ליצור השתק פלוגתא. לטענתם מאחר שהתביעה נדחתה בהיעדר התייצבות של התובעת 2 ומבלי לקיים דיון לגופו של עניין, כך שלא הייתה בפסק הדין הכרעה בדבר הנסיבות בהן התרחשה התאונה, אין מקום ליצור מחסום דיוני כלפי התובעת 1 ולמנוע ממנה מלתבוע את נזקיה.

אני מסכים עם טענה זו.

התובעת 1 שהנה מבטחת יונקת את זכות התביעה ואת טענותיה מהתובעת 2 היא המבוטחת. אם בית המשפט היה דן בתביעה בנוכחותה של התובעת 2 והיה מחליט לדחות את התביעה, יש להניח שניתן היה ללמוד מפסק הדין את נימוקיו לכך.

אם למשל בית המשפט היה דוחה את התביעה לאחר ששוכנע שהאחריות לתאונה מוטלת על התובעת 2, אזי התובעת 1 הייתה מנועה מלהגיש כתב תביעה לאור הכרעה זו.

אם בית המשפט היה קובע בפסק הדין שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1 אולם הוא דוחה את התביעה מחמת כך שהתובעת 2 לא הוכיחה את נזקיה, אזי אין ספק שבפני התובעת 1 פתוחה הדרך להגיש את תביעתה ולהוכיח את נזקיה.

במילים אחרות דחיית תביעתה של המבוטחת היא התובעת 2, אינה מובילה בהכרח לדחיית התביעה של המבטחת, היא התובעת 1 ויש לבחון את סיבת הדחייה.

במקרה דנן, מאחר שהתביעה שהגישה התובעת 2 בבית משפט לתביעות קטנות נדחתה רק בשל אי התייצבותה לדיון ומבלי שניתן כל נימוק אחר, אזי אין לדעת מה בית המשפט היה פוסק בשאלת האחריות לתאונה, אם הוא היה שומע ראיות בתיק. דיון בסוגיה זו טרם התקיים ולפיכך יש לאפשר לתובעת 1 לקיימו ולנסות להוכיח את טענותיה.

אציין שאין בהחלטתי משום סטייה כלשהי מהלכת רלה ויינשטיין עליה הסתמכה ב"כ הנתבעים. להלן דברים מתוך פסק הדין:

"פסק דין שניתן בהעדר הגנה ומכריע מכללא לטובת התובע בפלוגתא עיקרית, שהיא נושא ההתדיינות הראשונה וההכרעה בה היא בבחינת הכרעה שבלעדיה אין, מונע מן הנתבע לשוב ולהעלות בהתדיינות נוספת טענות החותרות תחת הכרעה זו". (ראה - רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' רלה וינשטיין) .

העיקרון שנקבע בפסק הדין מתקיים גם במקרה דנן ואינו עומד בסתירה לקביעתי.

כאמור לעיל, במקרה דנן לא ניתנה לתובעת 2 האפשרות לעורר טענות החותרות תחת ההכרעה בפסק הדין שניתן כנגדה.